ספר החינוך
משרשי המצוה. שידע האדם ויתן אל לבו כי כל אשר יקרהו מטוב עד רע, הוא סבה שתבוא עליו מאת השם ברוך הוא. ומיד האדם מיד איש אחיו לא יהיה דבר בלתי רצון השם ברוך הוא, על כן כשיצערהו או יכאיבהו אדם ידע בנפשו כי עונותיו גרמו, והשם יתברך גזר עליו בכך, ולא ישית מחשבותיו לנקם ממנו, כי הוא אינו סבת רעתו, כי העון הוא המסבב, וכמו שאמר דוד עליו השלום (שמואל ב טז יא) הניחו לו ויקלל כי אמר לו יי. תלה הענין בחטאו ולא בשמעי בן גרא. ועוד נמצא במצוה זו תועלת רבה להשבית ריב ולהעביר המשטמות מלב בני אדם, ובהיות שלום בין אנשים יעשה השם יתברך שלום להם.
ספר חסידים
כשם שצריך האדם שיהא עניו מן המחרפים אותו כך יש לו לעשות שבני ביתו וחביריו ותלמידיו לא יענו קשות. כיצד הרי שהיו מקללין אותו או מבזין אותו ובני ביתו וחביריו ותלמידיו רוצים לקלל ולחרף ולהכות את המחרף ואת המבזה לא יתנם וימנע מהם. שנאמר (איוב לא לא) אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע. וכתיב (שמואל ב' טז יא) ויאמר דוד אל אבישי הניחו לו ויקלל. וכמו שאמרו לרבי אשתך אשתי ולר' חייא אמו אשתו ושתקו והשומעים יש להצטער עליהם ואם יכולים לענות יענו. כמו שאמרו ואהרן מה הוא כי תלינו עליו וכתיב (שמואל א' כ לב) ביהונתן למה יומת מה עשה ואל יתן העניו לשום אדם להתקוטט בשבילו ואם יאמרו לו בן הזונה או לאשתו או לאבותיו או למשפחתו אל יתן לשומעים להתקוטט בשבילו. ואם רוצים לומר להמזלזל אותו עבריין יאמר כל זמן שאיני אומר לכם דבר אל תענו אותו דבר אבל תגזרו עליו חרם שאיני עבריין כשם שאינו מקפיד בדבריו גם אתם תשתוקו: